כל מה שצריך לדעת על אכילה בררנית אצל ילדים
אם הארוחות הופכות להיות מוקד לויכוחים ומתח, והילד אוכל מעט מאכלים או כמויות מעטות ממש – יתכן שאתם עומדים בפני בעיה ויש מה לעשות
מאת: רונית דוייב, RD, M.Sc Nutr, MBA, המנהלת הרפואית של אבוט
מהי אכילה בררנית?
כולנו מגלים לעתים רתיעה או חשש מפני מזונות חדשים. יתכן שזהו מנגנון אנושי קדום שנועד להגן עלינו, ולא נדיר לזהות אותו אצל ילדים, החל מגיל צעיר מאוד. אצל רוב הילדים, הוא נוטה להתפוגג בהדרגה לאורך השנים, והם אוכלים באופן נורמלי ומספק. אבל אצל אחרים, עלולה להיווצר בעיה רצינית יותר, שאותה אנו מכנים "אכילה סלקטיבית" או "אכילה בררנית".
אם ילדיכם אוכל מעט מאוד, לא מגוון במזונות ולא מוכן להתנסות במאכלים חדשים, מסרב לאכול ירקות ו/או מאכלים מקבוצות מזון שונות – יתכן שהוא אכלן בררן. שימו לב להעדפות שלו ולכמויות שהוא צורך – האם הוא מראה העדפה או חוסר העדפה חזקה מאוד לאוכל מסויים, "חי על חטיפים" ויכול לעבור ארוחה שלמה כשהוא שותה ולא אוכל כלל? כל אלה יכולים להיות סימנים לאכילה בררנית.
כמובן, יכולות להיות סיבות אחרות למשברים סביב נושא האוכל. מריבות בשולחן אוכל הופכות לעיתים לזירות של מאבקי כוח בין הורים וילדים ולא באמת קשורים לאכילה. כאבי צמיחת שיניים או מחלת ילדים חולפת יכולים לפגום בתיאבון, באופן זמני וחולף. כמו כן, אם הפעוט חווה שלב גדילה מהיר והוא אנרגטי וסקרן מתמיד, הוא עשוי להיות מותש מהרגיל ולהתעניין פחות באוכל. שימו לב אם הפעוט מגיע לארוחה כשכבר אין לו כוח לאכול – אולי כדאי להקדים את זמן הארוחה.
מתי הכי טוב לטפל באכילה בררנית?
אכילה בררנית אינה צצה ביום אחד, וגם לא בן לילה. קודמים להן הרגלי אכילה לקויים בגיל הרך, שאינם מטופלים ואינם מתוקנים, ואז כשהילד מגיע לגיל שבע או יותר – עלולה להופיע הפרעת אכילה של ממש, בדרגות שונות של חומרה. לכן, אם תקדישו לנושא מספיק תשומת לב בזמן שהם פעוטות, תוכלו למנוע התפתחות עתידית של בעיה קשה יותר, ואף בעיות גדילה
מלידה ועד גיל חצי שנה, עיקר תזונתו של תינוקכם היא מזון נוזלי: חלב אם או תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות). הוא רק מתחיל לגלות את המזון המוצק, מתאמן בהפעלת שיניו הצומחות, וגדל בקצב מואץ. לא תמיד הוא מתרגש או מתפעל מחידושים בתחום המזון, ולא פעם תמצאו את מחית הבטטה הנפלאה שהכנתם לו באהבה – מרוחה על חולצתכם החדשה, או על הרצפה. הסרבנות שלעיתים מתגלה בגיל זה, היא לא בהכרח סימן לאכילה בררנית – היא תהליך טבעי בדרך לביסוס ה'עצמי' שלו. לפעמים, הוא מתנסה בהתקפי זעם. סמכו עליו: אולי הוא קטן, אבל יודע היטב לנהל מאבקים.
החל מגיל שלוש כדאי לשים לב לסימנים נוספים. האם הילד אוכל רק ממתקים, או לא מוכן לטעום דבר שאינו האוכל הקבוע והמוכר שלו? זה יכול להיות סימן לבעיות בעתיד. כשהם מתחילים ללמוד בבית הספר, הם כבר נתונים להשפעות חברתיות וסביבתיות רבות ורחבות יותר, ובמקביל – מתחילים להתמרד כנגד ההורים והרגלי התזונה הבריאה שהם מבקשים מהם לסגל.
מחקר בנושא התנהגות האכילה בקרב ילדים צעירים מצא כי כ- 50% מההורים מחשיבים את ילדיהם כאוכלים בררנים. עוד הוא מצא שאכילה בררנית נמשכת אצל חלק מהילדים עד גיל תשע 1.
מה ההשלכות של אכילה בררנית לעתיד?
לאכילה בררנית עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת:
- חסרים תזונתיים:
אם ילדכם מסרב באופן עקבי לאכול מזון מסוים, יתכן והרכיבים התזונתיים שמזון זה מספק יחסרו בגופו. למשל, ילד שמסרב לצרוך מוצרי חלב, מאבד מקור תזונתי מצוין לסידן. ילד שלא אוכל פירות וירקות, עלול לפתח מחסור בויטמינים ובמינרלים, כגון אנמיה, חוסר בויטמין A העלול להתבטא בפגיעה בהגנה החיסונית. בדרך כלל, אצל אכלנים בררנים, התפריט המאוזן מוחלף במזונות עם פחמימות פשוטות, אשר דרושות פחות להתפתחות. - הגנה חיסונית ירודה:
תזונה לקויה משפיעה באופן מהותי על תפקוד המערכת החיסונית ועל עמידותה בפני זיהומים. ויטמינים ומינרלים המצויים בפירות, בשרים וירקות, עוזרים לבנות את מערכת החיסון של הילד ולגונן עליו מפני מחלות זיהומיות. ויטמין A משפיע על מערכת ההגנה של הגוף וממלא תפקיד מרכזי בשימור המשטחים הריריים. ויטמין E מסייע להגנה מפני זיהומים, ומגביר את יכולתו של הגוף להילחם במחלות. ואילו אבץ עוזר לגוף לווסת את הגדילה וההתפתחות, מסייע בפעילות העיכול, ובעל תפקודים חשובים רבים אחרים. - הרגלי אכילה לקויים:
ידוע כי הרגלי האכילה של בני האדם מתבססים במהלך הילדות, כאשר מתפתח טעמם האישי. אכילה בררנית בילדות עלולה להוביל לחיים שלמים של הרגלי אכילה לקויים. - אנרגיה ירודה:
אנרגיה מספקת לילד את ה"דלק" שהוא זקוק לו בכדי לחקור, ללמוד ולבצע בצורה בריאה מגוון עצום של תפקודים ופעילויות. תזונה לא נכונה, מייצרת אצל ילדים איטיות וחוסר פעילות, נטייה להתעייף מהר וחוסר עניין בספורט. בהיבט הזה, ארוחת הבוקר היא החשובה ביותר ביום – הגישו לילדיכם ארוחת בוקר טובה וארוחות ביניים בריאות כדי לספק להם את ה"דלק" הנחוץ להם בפעילויות היומיומיות שהם מבצעים. - השמנת יתר:
לעיתים קרובות, אכלנים בררניים יעדיפו מזונות בעלי תכולת שומנים גבוהה, הגורמים לנטייה למשקל עודף ולהשמנת יתר. משקל עודף והשמנת יתר הם מצבים בריאותיים שהגיעו למימדי מגיפה ברחבי העולם כיום. הם נגרמים כתוצאה מצריכת כמות קלוריות גדולה מזו שנעשה בה שימוש. ילדים הסובלים מהשמנת יתר עלולים להפוך למבוגרים הסובלים מהשמנת יתר, החשופים לבעיות בריאותיות רציניות רבות יותר ככל שהם מתבגרים.
אז מה אפשר לעשות כדי למנוע אכילה בררנית?
נסו לפתח אצל הילד גישה נלהבת וסקרנית כלפי מאכלים. הקפידו להציע לו מאכלים ביתיים טריים, מגוונים שנראים ומריחים טוב, בכמויות סבירות ובצורת הגשה נעימה. זיכרו לגוון את התפריט ולהקפיד שהמזונות שמגיעים לשולחן יהיו צבעוניים, טעימים ומושכים. אולי תוכלו לקשט את הצלחת, ליצור צורות מחתיכות של ירקות וכו'. כמו-כן, הזמינו אותו לבשל יחד אתכם, לחתוך סלט או ירקות לתבשיל.
במקרה של חשש מומלץ לפנות לרופא לבדיקה ולהערכה מקצועית של המצב. רופא הילדים גם יוכל להציע לכם טיפול נוסף במקרה הצורך. כמו כן, הוא עשוי להציע לכם השלמה תזונתית לילדים – כמו משקה פדיאשור.
פדיאשור פותח מדעית כדי לספק השלמה תזונתית היכולה לסייע בגדילה, לשילוב בתזונה היומית בליווי דיאטן/ית. פדיאשור מכיל 27 ויטמינים ומינרלים, כמו גם סיבים תזונתיים (פרהביוטיקה) וחיידקים ידידותיים (פרוביוטיקה) פדיאשור יכול לשמש כתזונה משלימה עם הארוחות, או ביניהן. בכוס אחת של פדיאשור יש כמות חלבונים השווה לחלבון בביצה; את כמות הוויטמין C הקיימת ב 5 תותים קטנים; את כמות הסידן הקיימת בכוס חלב; כמות הברזל הקיימת ב-3 כוסות של תרד ואת כמות הפחמימות הקיימת ב 100 גרם אורז מבושל. השימוש בפדיאשור בהמלצה ובפיקוח של רופא/ה-דיאטן/ית.
בריא זה כמובן לא מספיק – מדובר כאן בילדים וחשוב שיהיה להם גם כיף וטעים. פדיאשור מגיע בטעמי וניל או שוקולד, ניתן לשלבו במתכונים שונים ובפרט קינוחים – כמו מוס שוקולד או מילקשייק. כדאי לשתף את הילדים עצמם במלאכת בניית התפריט ואפילו בישול יחד, כך קבלת מנת הבריאות שלהם תהפוך לדבר חיובי ולא מעיק. התייעצו עם רופא הילדים שלכם על פדיאשור ועל האפשרות להכניס אותו לשגרת התפריט היומי.
- Carruth, BR, Ziegler PJ, Gordon A, Barr SI. Prevalence of picky eaters among infants and toddlers and their caregivers' decisions about offering a new food. J Am Dietetic Assoc. 2004;104:S57-S64.